הקשר בין מחלות, טיפולים ותמותה אצל חולי פסוריאזיס: מחקר מקיף

פסוריאזיס, מחלת עור כרונית, ידועה כבעלת השפעה משמעותית על איכות חייו של אדם. ד״ר אביגדור סרברניק משתף מחקר חדש, שפורסם בביטאון האקדמיה האמריקאית לדרמטולוגיה במאי 2024, ומציג ממצאים חשובים לגבי הקשר בין מחלות נלוות, טיפולים ותמותה אצל חולי פסוריאזיס.

מטרות המחקר

המחקר ביקש להעריך את ההשפעה של תחלואה נלוות וטיפולים על סיכוני תמותה בקרב חולי פסוריאזיס.

שיטת המחקר

החוקרים ניתחו נתונים של 4.37 מיליון תושבי אלברטה, קנדה, מתוכם 18,618 חולי פסוריאזיס. חולי הפסוריאזיס הושוו לקבוצת ביקורת דומה בגיל ובמין ביחס של 1:3. נתוני תחלואה נלוות וטיפולים נאספו ממאגר שרותי הבריאות באלברטה בין השנים 2012 ל-2019.

תוצאות עיקריות

תמותה בקרב חולי פסוריאזיס הייתה גבוהה יותר מאשר בקבוצת הביקורת. הגיל הממוצע לתמותה אצל חולי פסוריאזיס היה 72 שנים, לעומת 74.4 שנים בקבוצת הביקורת.

גורמי התמותה העיקריים אצל חולי פסוריאזיס היו מחלות לב וכלי דם, פגיעה בכבד כתוצאה משימוש בתרופות, ומחלות נפש דו-קוטביות.

נמצא כי תרופות ביולוגיות הפחיתו את הסיכון לתמותה אצל חולי פסוריאזיס.

לא נבדקו סוגי הפסוריאזיס, עישון וצריכת אלכוהול אצל שתי הקבוצות.

מסקנות

המחקר מצביע על כך שמחלות נלוות, ובפרט מחלות לב וכלי דם, פגיעה בכבד ומחלות נפש דו-קוטביות, משפיעות משמעותית על שרידותם של חולי פסוריאזיס. טיפול ביולוגי נמצא כמפחית את הסיכון לתמותה בקרב אוכלוסייה זו.

לסיכום, ד״ר אביגדור סרברניק מסביר כי ממצאי המחקר תורמים להבנה מעמיקה יותר של גורמי התמותה אצל חולי פסוריאזיס. הבנה זו יכולה לסייע לאנשי מקצוע רפואיים לפתח טיפולים מותאמים אישית לחולים אלו, ולשפר את איכות חייהם.